Stacks Image 183

יצחק (יצחקל'ה) כפכפי 1911-1998


יצחק (יצחקל'ה) כפכפי
1911-1998
נולד כ"ה בתשרי תרע"ב 4.10.1911  נפטר ט"ז באייר תשנ"ח 12.5.1998 

יצחקל'ה כפכפי נולד ב-כ"ה תשרי, תרע"ב, 4.10.1911, כבן הרביעי להוריו פנינה ושמואל שוקסטליסקי, בקובנה שבליטא.  המשפחה הייתה ציונית והבנים הבכורים השתייכו לתנועות נוער ולהכשרות לקראת עלייה לארץ ישראל, ועלו אליה בסיום לימודיהם. יצחקל'ה, שני אחיו הצעירים ממנו, שלום וירוחם, והוריו, נשארו בקובנה, שם לימד אביו בבית הספר העברי, שיצחקל'ה נמנה עם תלמידיו. 
ב- 1925 עלתה המשפחה ארצה והצטרפה לאחים הבוגרים, יוסף ומשה, חביבה וברוך, שכבר חיו בה. יצחקל'ה הצטרף לגימנסיה הרצליה ושני אחיו הצעירים למדו בבית החינוך. יוסף אחאי, האח הבכור, לימד בשני מוסדות אלה ולכן לא היה עליהם לשלם שכר לימוד, שכן הפרנסה לא הייתה מצויה, והיה על המשפחה להיעזר בבניה הבוגרים. 

kafkafi-itzhak

איך הגענו משוקסטליסקי לכפכפי? 
השם שוקסטליסקי מוצאו מאגם על גבול רוסיה-פולין, ולו צורת כף. בפולנית נקרא האגם לישקה ובליטאית –שאוסקה. מובן שתי המלים הוא – כף, ושילובן נותן שוקסטליסקי. יוסף, שהיה גדול בידע ובעברית, מצא גם הר, בעבר הירדן, שנקרא: כפכפא – הוא ערבב וחילק וקבע: כפכפי. 
נציין, שיוסף עצמו, שהשתייך לקבוצת אחווה – בוגרי תנועת החלוץ בליטא, שעלו לישראל, קרא לעצמו, ומכאן לכל שבט צאצאיו, בשם: אחאי. 

בתקופת לימודיו של יצחקל'ה בגימנסיה הרצלייה הוא נפגש בנוער הארצישראלי, הריקני מאידיאות וערכים, שכל מה שעניין אותו הוא ציונים טובים לשם לימודים בחו"ל ופיתוח קריירות אישיות. יצחקל'ה, עם כמה מחבריו ובעזרתו של המורה הנערץ עליו
בן-יהודה, הקימו קבוצה פעילה שראתה לעצמה משימה לעורר את הרוח הציונית, לארגן תנועת נוער בעלת ערכים ציוניים שתוביל את הנוער להגשמת הציונות בארץ ישראל. קבוצה זו, שכונתה לימים "החוג הזקן", היא שהקימה את תנועת "המחנות העולים". 

כשסיים יצחקל'ה את לימודיו, בן 17, בהצטיינות יתרה מאד – יצאו הוא וחבריו להגשמת רעיון הציונות, להיות פועלים בארץ ישראל. הם נשלחו לעבוד במושבה חדרה ותוך זמן קצר חלו כולם בקדחת. אל הקבוצה הצטרפו גם חניכי לגיון הצופים מירושלים ובהם חברתו האהובה,
זהובית, שעתידה לימים להינשא לו וללדת את בתם נירה. 

מחדרה עברו חברי הקבוצה לכפר יחזקאל, ועבדו כשכירים בישובי העמק ובסלילת כבישים וחפירת תעלות. מאוחר יותר, כאשר התפנה מחנה מעיין-חרוד, תפסה קבוצת החוגים את המחנה, לשמור על מקומה להתיישבות. כשגדלה הקבוצה עלו חבריה גם לרעננה, למחנה זמני עד העלייה לקרקע. 

ב - 1932, התיישבה קבוצת החוגים ברעננה ובאותה השנה, נולדה
נירה, בתו הבכורה. 

בשנים אלה קלטה הקבוצה חברים מתנועות נוער חלוציות מאירופה, וכך הגיעה לקבוצה גם
פנינה נוסבאום, חלוצה צעירה מגרמניה, הישר לרעננה. קשרי אהבה נרקמו בין השניים, והיא נישאה ליצחקל'ה ב-1935, לאחר שזהובית עזבה את הקבוצה, נישאה לאחר והותירה את בתה הקטנה לאביה. 

ב - 1937 נולדה
הרי, וביוני של שנה זו עלתה קבוצת החוגים להתיישבות בקיבוץ מעוז-חיים, במסגרת ישובי חומה ומגדל. יצחקל'ה, שאהב את ארץ-ישראל, וטייל בה לארכה ולרחבה, האמין וקיווה שגם הרי הגליל, הגולן והגלעד יהיו שלנו, לכן קרא לבתו הרי = ההרים שלי. 

במשך כל השנים האלה, המשיך יצחקל'ה בעבודת הדרכה וריכוז תנועת המחנות העולים, שכל שנה הצטרפו בוגריה, שנקראו ה"חוג העולה", לישובי התנועה, לפלמ"ח ולהקמת ישובים חדשים. 

במעוז-חיים מילא תפקידים שונים – שימש כמזכיר, כמנהל חשבונות ועורך מאזן המשק, היה מחנך ומורה בכל המקצועות בתיכון, היה פעיל בחינוך במעוז ובועדת החינוך של מזכירות הקיבוץ המאוחד. דחף לקליטת ילדים ולהגדלת בית הספר וביוזמתו אוחדו כיתות עם חברות נוער, שהתחנכו בקיבוצים. כך אוחדה הכיתה הבוגרת במעוז עם חברת נוער והייתה מכיתה קטנה לכיתה גדולה בת עשרות תלמידים. יצחקל'ה התגייס לחנך את כיתה י"א, בה אגב, למדה נירה בתו ו
יענקלה אביתר, שלימים נישאו והקימו את משפחתם. 

יצחקל'ה סחף עמו גם את
אראלה יבנאלי, חברת קבוץ מעוז-חיים – שני "ענקי-אשכולות", שיחד הרוו את תלמידיהם עושר ודעת. 
ב - 1941 נולדה
אייל כפכפי, עם הקמת הפלמ"ח, (אייל בשני יו"דים פירושו כוח) שסימל את בניית הכוח הצבאי של ישראל, לפני קום המדינה. 
ב - 1947, נולדה
סולי כפכפי – כמדרש שם לסלילת הדרך לתקופת ה"העפלה" ולמדינה בדרך. 
שמות הבנות לבית כפכפי:
נירה, הרי, אייל וסולי – כל אחת ואחת מסמלת תקופה בהקמת המדינה בדרך. יצחקל'ה היה אבא גאה מאד בבנותיו.

רק בעקבות "מפגש הדורות" המשפחתי שהתקיים ביוני 2009, נודע ברבים כי ליצחקל'ה נולדה עוד בת בשם
אורי מאישה נוספת בשם נעמי אורן-אלפרוביץ (1911-1991). במשך שנים נשמרה זהותה של אורי בסוד. מילדותן היו סולי ואורי החברות הכי טובות אבל רק בגיל העשרה נודע להם מפי אביהן המשותף כי הן אחיות.

במשך שנים רבות היה יצחקל'ה האידיאולוג של הקיבוץ. הוא היה הנואם בכל חג גדול ואירוע ומארגני החגים באו לקבל ממנו סיסמה לחג. לכל חג ואירוע נתן סיסמה מיוחדת במינה, השוזרת את ההוויה ההיסטורית עם ההוויה הישראלית-קיבוצית. 

בשנות מלחמת העולם השנייה, התחיל בתרגום שירים רוסיים ואידים שהגיעו בידי חיילינו בצבא האנגלי לידיו. אם חסרו מנגינות – גם אותן הלחין. לאחר מכן התחיל בתרגום מגרמנית של שירים של היינה ופתח במסעו הגדול בתרגום יצירת הענק "פאוסט" של המשורר הגרמני הנודע: גיתה. כל זאת עשה בשעות פנויות, וכשהשקה בגן הירק [ערוגות מפולסות שהיה צריך לפתוח אליהן מים לזמן מסוים ולאחר מכן להעביר את המים לערוגה הבאה]. 

בשנות השישים, כשמצב בריאותו הידרדר עבר לעבוד בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שם ערך ספרי מדע, ובשעותיו הפנויות סיים את תרגום פאוסט, שהוצא לאור ע"י הוצאת דביר. כמו כן תירגם את "אפיגניה בטאורוס", "וילהלם מיסטר", "פיוט ומציאות" ו"רייניקה שועל" – כולם פרי עטו של
גיתה. כמו כן תירגם את הספר "הרע לכאורה" של קונראד לורנץ ואת "התנהגות החי" מאת דירק פרנק. ואולי המפורסם מכולם הוא ספר "הציפורים: מגדיר שדה שלם", המוכר לכל חובבי הציפורים בארץ. 
כמו-כן ערך ותרגם עוד ספרים רבים של
י.ח. ברנר, י. ברדיצ'בסקי, קוסטה ואחרים. 

בערוב ימיו כתב וערך את "מילון שורשים ביולוגי". אסף, כתב וערך את כרכי ספר: "שנות המחנות העולים". 
גם בהלחנת שירים עסק. ביניהם הידוע והמפורסם יותר: "תחת זיו כוכבי שמים". 

ב-1964, בעת שליחותו לועדת חינוך של מזכירות הקיבוץ המאוחד, קשר את נפשו ב
חנה קרונר, שותפתו לעבודה, והקים עימה את משפחתו השנייה באשדות-יעקב. ושם נולדו בניהם – נרי ב-1964, זך ב-1967, אביתר ודותן – תאומים, ב-1968, שנקראו על שמו של יענקלה אביתר, האיש של נירה שנפל בקרב בעמק דותן – במלחמת ששת הימים. בקן המשפחתי השקיע את כל נפשו ומאודו, והיה לאב גאה מאד בארבעת בניו.

יצחקל'ה כפכפי, נפטר ממחלת לב בביתו באשדות-יעקב ביום ט"ז באייר, תשנ"ח, 12.5.1998. 


_1


יצחקל'ה היה אוטודידקט, איש אשכולות, סקרן וחוקר בלתי נלאה.
איש קטן קומה, יפה תואר, לבוש מכנסים קצרים, בחורף ובקיץ, כיסיו גדושים בניירות, פסוקי שירים לתרגום, זכוכית מגדלת בכיס הקטן המיועד לכך, נשלפת מיד לכל צורך, עט נובע בכיס החולצה, לכתיבה בכתב ידו המיוחד, רזה, עדין, תואם ואצילי. 

העולם היה לו ספר פתוח – והוא קרא, חקר, התבונן, חשב, למד, פרש והבין... 
ומי שרק רצה יכול היה לקבל ממנו תשובות על: ציפורי השיר והמים, על כל גרמי השמים צמחים, חרקים ופטריות והרבה חיות אחרות... 
על הפילוסופיה של אריסטו, והאבולוציה של דרווין, על התנ"ך שהכיר וידע בעל-פה – דרכו התאהב בארץ ישראל, והוסיף להתעמק גם בארכיאולוגיה, היסטוריה, החי והצומח שלה. 
מתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה וכימיה, פאודליזם, קפיטליזם, סוציאליזם וקומוניזם, אומנות, ספרות ושירה היו רק חלק מהיצירה!! 

יצחקל'ה האמין אמונה עזה באדם שהתחלפה, אולי, באמונה באלוהים שירש מאבותיו, תלמידי החכמים ועילויים מקובנה שבארץ ליטא, אשר עם החילון, העמידה את האדם במרכז, והדיחה את האל.
הוא האמין שאפשר לחנך נערים ונערות להתיישבות חלוצית וקיבוצית, בארץ-ישראל, לחיי שיתוף ועזרה הדדית, ובכך להעלותם לשלב גבוה יותר של חיי האדם.
יצחקל'ה וחבריו בתנועה הקיבוצית, יצרו יש מאין – בית לעם היהודי בארצו.

מוחו הגאוני והקודח, יצר יצירות נוספות ללא הרף: ביניהם עריכת ספרים בביולוגיה, ארכיאולוגיה ומתמטיקה. הלחנת שירי רחל, ולפי הזמנה תירגם לעברית שירים מאידיש, גרמנית, אנגלית ורוסית.שירים אלה הושרו במסיבות ובחגי הקיבוץ.

במשך למעלה מ- 40 שנה, יחד עם יצירה ועבודה ללא הפסקה, חרז בעברית יפהפייה את פאוסט, מהשפה הגרמנית, אותה למד תוך כדי התרגום, בסיוע רעייתו, פנינה. גולת הכותרת הייתה, להביא אל הקורא הישראלי חלק מיצירות המופת של אירופה – כתביו של הפילוסוף, המשורר והסופר הדגול, גיתה, שיצירת המופת שלו פאוסט, נגעה אל ליבו, אופן חשיבתו, והבנתו את האדם והעולם.

ועוד, כדי להעצים את כישרונו - בערוב ימיו, שקד על לימוד יוונית עתיקה ולטינית, וחיבר את מילון שורשים ביולוגיים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. וכך עד יום מותו לא תמה יצירתו... 

האם ישנם עוד אנשים כאלה?! 
תוספות:
שירים שתרגם יצחקל'ה באתר זמרשת
יצחק'לה כפכפי בין מייסדי בית השיטה

לעמוד הראשי
 
תומכי האתר

תחזוקת האתר כוללת עלות שנתית של שמירת הדומיין (שם האתר) ועלות האיחסון. מאז שנת 2009 עלויות אלה משולמות על ידי בני המשפחה אשר לקחו על עצמם את שימור ונגישות המורשת. אנו מבקשים להודות לתומכים עד עכשיו:

יורם כפכפי, אמנון כפכפי, ירון כפכפי, אבישי נביעות

אם ברצונכם לתמוך באתר זה בעתיד או לשמוע פרטים נוספים - אנא צרו קשר עם ירון כפכפי