Writing in Markdown format is a simple and fast way to add styled text to your web pages.
10 PRINT "HELLO WORLD"Writing in Markdown format is a simple and fast way to add styled text to your web pages.
10 PRINT "HELLO WORLD"Writing in Markdown format is a simple and fast way to add styled text to your web pages.
10 PRINT "HELLO WORLD"Writing in Markdown format is a simple and fast way to add styled text to your web pages.
10 PRINT "HELLO WORLD"Writing in Markdown format is a simple and fast way to add styled text to your web pages.
10 PRINT "HELLO WORLD"אחר צהריים טובים שבט כפכפי-אחאי-מוזיקנט. לא נפגשנו בהרכב גדול כזה מאז שנת 2009. בשנת 2009 - זה קרה כי אבי, אחי הגדול, פגש את יורם כפכפי בלוויה ואמר לו, אם לא ניזום משהו - ניפגש רק בלוויות. ויורם הרים את הכפפה ואירח את כולנו בביתו ב 12 ליוני 2009. מאז - התכנון היה להיפגש בדיוק לאחר 16 שנים, אבל עוד מלחמה דחתה אותנו בחודש וחצי.
עכשיו אנו נפגשים כאן במעגן מיכאל שוב ביוזמתו של אבי שעלה על זה שהשנה, 2025, מציינת מאה שנים מאז עלו האחים הקטנים והסבא והסבתא של כולנו שמואל ופנינה בשנת 1925, לארץ. כך התאחדה המשפחה עם האחים הגדולים שעלו כמה שנים קודם, והחלו חיים חדשים בארץ ישראל אחרי 2000 שנים בגלות.
אז הנה אנחנו חוגגים היום 100 שנים בארץ. מאה שנים של ציונות ללא פשרות. העובדות מדברות - רוב צעירי המשפחה עדיין חיים בארץ.
לצערינו הרב, בניגוד לפגישה הקודמת, לא נותרו איתנו היום נציגים מהדור השני, הם, ובנות זוגם כבר אינם איתנו, וחסרונם ביום כזה מורגש באופן מיוחד. לצערנו גם הדור השלישי כבר החל להיפרד מאיתנו, ואנו כואבים את חסרונם, מחלקם נפרדנו ממש בשנה האחרונה.
אבל דור הולך ודור בא - ומשפחתנו הולכת ומתרחבת.
בפעם האחרונה שנפגשנו בשנת 2009 היו רשומים על העץ כמאתיים בני משפחה. 16 שנים מאוחר יותר אנחנו למעלה מ 400. לקח לנו 85 שנה להגיע להיות מאתיים, ואז עוד 16 שנה להיות 400. אם מישהו מחפש דוגמא לגידול אקספוננציאלי… והנה שאלה לאקדמאים באולם - תוך כמה שנים מהיום נהיה למעלה מ 800? אז שיהיה לדור הצעיר בהצלחה, רק הערה קטנה, אפשר לציין שיש מגזרים שצריכים פחות מ 100 שנה כדי להגיע למספרים האלה.
עוד כמה מילים על המשפחה שלנו ברשת. ראשית מי שעוד לא נתקל באתר עם השם הקליט kafkafi.com מוזמן לגלוש לשם ולטעום קצת ״גאוות יחידה״. סיפורי בני משפחתינו מפורטים שם ואפשר בקלות להישאב להרפתקאות שעברו על הדורות לפנינו. אם אתם רוצים להוסיף או לתקן משהו - אני הכתובת. אתם מוזמנים לשלוח אלי מאמרים, צילומים, עבודות, הספדים, כדי לצרף אותם לאתר על פי משפחותיכם. אפשר לעשות זאת בקלות דרך האתר.
חוץ מזה אפרופו גאוות יחידה, משפחתנו קיבלה פורטל משלה בוויקיפדיה, כי מסתבר שיש כמה וכמה בני משפחה שהם עניין לציבור, הרשימה בוודאי תגדל בשנים הקרובות.
ועכשיו … הוא היה החבר הכי קרוב שלי כשהיינו קטנים והיינו נפגשים באירועים משפחתיים. הגדולים היו יושבים ומדברים - ואנחנו היינו יוצאים להרפתקאות משלנו. מי היה מאמין שיום יבוא - ואנחנו נהיה הגדולים. משפחה יקרה, קבלו את הנציג שלנו בבית המשפט, כבוד השופט עידו כפכפי.
Writing in Markdown format is a simple and fast way to add styled text to your web pages.
10 PRINT "HELLO WORLD"מפגש הדורות השני – ערב טוב משפחתנו, משפחת שוקסטליסקי הגיעה לארץ מקובנה הרחוקה בפאתי ליטא, ואת סיפורנו אנו מתחילים עם סבתא פנינה וסבא שמואל – שהגיע ארצה (אחרון מבני המשפחה- לאחר שהסתימה שנת הלימודים בגמנסיה בקובנה ) לפני 100 שנה, ביולי 1925. אני עדו, מהדור הרביעי, הבן של עזי והנכד של משה, הבן השני - שהגיע הראשון מבני המשפחה ארצה. סבא שמואל היה ציוני ״מורעל״ כמו שאומרים היום. הוא כל-כך התלהב מהרצל, שתמונות שלו היו תלויות בחדר העבודה שלו. הוא אפילו כמעט זכה לראות אותו. הרצל נסע לרוסיה למסע השתדלות אצל הצאר, ובדרכו לשם, עברה הרכבת בה נסע דרך קובנה. משלחת של יהודים מקובנה יצאו לקדם את פניו. וסבא שמואל היה ביניהם, כמו מעריצים-של-כוכב-רוק הם חיכו בתחנה בלילה כדי לפגוש, ולו לרגע, את הרצל שנראה להם אז כמו המשיח בכבודו ובעצמו. אך לאכזבתם: כשהגיעה הרכבת באישון לילה - הרצל ישן שנת מלאכים בתאו - ולא יצא אליהם... בני המשפחה השתתפו בבניין הארץ – התיישבו בקיבוצים ובת"א הקטנה, ובהגנה עליה – מהפלמ"ח ועד צה"ל. לפני הסרט המשפחתי אספר לכם עוד כמה פרטים מעניינים על כל אחד ששת האחים והאחות למשפחת שוקסטליסקי – (להלן, הדור השני) • יוסף הבכור – הוא שקבע את השם כפכפי (וההסבר על הסיבה לכף הכפולה בשם משפחתנו – תראו עוד מעט בסרט) ואח"כ שינה את שמו לאחאי, היה ממקימי קיבוץ נצר סירני בו התגורר עד סוף חייו, וממנו יצא באוטובוסים וב"טרמפים" כדי להורות תנ"ך בחוגים שנוסדו על ידי מועצת הפועלים בתל–אביב. • משה – הסבא שלי היה איש עבודה - וממקימי דפוס אחדות בת"א – ואירח עם סבתא שושנה רבים מבני המשפחה המורחבת שהגיעו לת"א. בינהם נעמי ספיר (לימים שמר) שהגיעה ללמוד נגינה אצל גדול המורים לפסנתר דאז-פרנק פלג. במחסני הרכוש הנטוש ביפו נמצא פסנתר עם מערכת ניגון אוטומטית אותה הוציאו, החליפו לבד על המקשים, שפצוהו והוא הפסנתר עליו נגנה נעמי מדי יום מ7:30 בבוקר ועד 14:30 עת שובה של סבתא שושנה מהגן. • הבת היחידה, חביבה, שנישאה לאליהו מוזיקנט (אותו הכירה בליטא ובספינה לארץ) והם בנו את ביתם על הגבעה בגבעתיים, שם שיכנו לימים את סבא שמואל וסבתא פנינה. • ברוך – שהיה תלמיד עילוי – נפטר בגיל 20 מדלקת ראות, ושנים סבתא שלי – שושנה – אמרה שמת בגלל אכילת גלידה בחורף. תיכף ירחיב על כך אבא שלי, עזי, זיכרונו לברכה בסרט. • יצחקל'ה – הקים את תנועת מחנות העולים ואת קיבוץ מעוז חיים. כשהושבעתי לשופט, אמר לי שמעון פרס כי הוא מכיר את יצחק'לה, והוסיף שהוא היה הרוח החיה בתנועה. • שלום – היה בהגנה, ועסק ביצור נשק בלתי לגאלי. מאוחר יותר היה ממקימי התעשייה הצבאית. תע״ש. • בן הזקונים ירוחם – היה בין מקימי חיל השריון ושרת כנספח צבאי בוושינגטון בתקופת יצחק רבין.
ב-48, בקרבות לפני הקמת המדינה במלכיה נפצע דודי מליק (הבן הבכור של משה), וכשאיש אחד עם קרחת ושער לבן פרוע, הכריז על הקמת המדינה, יצא אבי (שהיה בן 14) לרקוד עם רבים ברחובות תל אביב. מסתבר שסבא שמואל צדק – הרצל, האיש עם החזון לו חיכה כל הלילה בתחנת רכבת, הוא האיש שבזכותו התגשם החלום הציוני. לצערנו משפחתנו הציונית שילמה מחירים כבדים מאוד בגוף ובנפש עבור המדינה הציונית. ב1967 פרצה מלחמת ששת הימים בה נהרגו • יענקלה אביתר (בעלה של נירה, הבת של יצחקלה, שנפטרה לאחרונה) • שייקה אבן-טוב (בעלה של יפהלה ז"ל, הבת של חביבה) שמשפחתה מארחת אותנו היום ב1973 פרצה מלחמת יום כיפור בה נלחמו רבים, וביניהם אמנון כפכפי (הבן של ירוחם) שגם כיום מתנדב בעמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים, צפריר מוזיקנט הנכד של חביבה... ובאישי נביעות. ומי עוד מלוחמי 73 נמצא בקהל? (דוד של זורי, שרוליק שהיה טירון...) יש משפחות עליהן נאמר ש״כסף הולך לכסף״, אצלנו זה יותר ״ציוני הולך לציוני״, גם כלותינו חתנינו חוטאים באהבת המדינה. בהמשך המפגש יספר לנו יגאל, הנכד של חביבה, על האסון שפקד את המדינה, בשעה 6:29 בשבעה באוקטובר 23, כנציג של הענף המשפחתי שלנו בקיבוץ בארי, לצערנו היה הוא ומשפחתו עדים לאסון איתו לא חשבנו שבני דורינו יאלצו להתמודד. שבט כפכפי-אחאי-מוזיקנט מתפרש על גבולות המדינה ובתוכה, ממרום גולן בצפון, ועד בארי בדרום. העשייה החלוצית של משפחתנו מתפרשת בדורות האחרונים גם בביטחון, באקדמיה, בהתיישבות, באמנות ובתרבות, וכן, גם בשירות הציבורי והמשפטי. יש לנו נציגים (לחלקנו נכדים) בכל חיילות צה"ל, ואנו גאים בכם, הדור הצעיר, שנושא עכשיו את ההגנה על ארצנו על כתפיו, ומבקשים בהזדמנות זו לחזק את הקשר בינינו – כל משפחת שוקסטליסקי – על כל ענפיה.
.
תחזוקת האתר כוללת עלות שנתית של שמירת הדומיין (שם האתר) ועלות האיחסון. מאז שנת 2009 עלויות אלה משולמות על ידי בני המשפחה אשר לקחו על עצמם את שימור ונגישות המורשת. אנו מבקשים להודות לתומכים עד עכשיו:
יורם כפכפי, אמנון כפכפי, ירון כפכפי, אבישי נביעות, נועה ויגודה, עירית כפכפי ודרורה אחאי
אם ברצונכם לתמוך באתר זה בעתיד או לשמוע פרטים נוספים - אנא צרו קשר עם ירון כפכפי