מכתב של שלום לירוחם 1943
י"ט שבט – 20.1.43 שכ' בורוכוב
שלום רב לחיל ירוחם. תחזקנה ידיך!
כבר מזמן מזמן רצינו לכתוב אלא שכבר עבר זמן רב וחשבנו שהנה מחר אתה בא הנה באישית.
והיות שאפשר כנראה עדין להספיק ולכתוב לך לכן נעשה זאת מיד. גם רמי יושב על ידי וכותב אמנם באותיות דפוס, אבל כותב, כותב ממש. ואנחנו רווים נחת גם אמא שלנו יושבת ונהנית מנכדה.
וכולנו אומרים שתשמח ותצחק לשגיאותיו המתוקות אבל צודקות, למשל "משלומך". ומה יהיה הלאה אין אנו יודעים עדיין.
וביחס לחיינו הרי אין שום חדש אני עובד כרגיל פעם ביום ופעם בלילה ורגלי שהייתה פעם שבורה לא מזכירה לי אפילו את עצמה, ואני היום שוכח לפעמים שקרה לי דבר כזה על איזו רגל. ציפורה גם כן עובדת והזמן חולף עובר לו. רמי לומד יפה וקורא וכותב יפה. הנה, תקרא את מכתבו שהכל בו שלו גם ההמצאה מה לכתוב. הכל איניציאטיבה שלו.
נו, ומה איתך? מתי תבוא ותספר לנו את כל קורותייך שם. הרי המצב השתפר כל-כך ולמה זה לא תקבל חופש עדיין?
לפי מכתבייך אנו מבינים שאתה חי באמת טוב, ואני למשל, מקנא מאוד מאוד. בקיצור בוא הביתה כבר. הסבלנות רוצה להתפקע.
שלום שלום וחזק חזק.
שלום וציפורה
אל תשכח לענות לנו, ובעיקר לרמי...